פרק א - הלכות השכמת הבוקר ונטילת ידים
א. כאשר האשה מתעוררת מהשינה בבוקר, יש לה
להמתין קימעא, ולא לעמוד בפתאומיות, כי הדבר מזיק לבריאות. ואמנם הסכנה היא דוקא
בעומדת על רגליה מיד, אבל בקמה ממטתה להתלבש וכדו', ואינה עומדת על רגליה מיד, אלא
נשארת יושבת במטתה, אין בכך סכנה.
ב. מיד כשתיעור משינתה תעיד על עצמה
אמונתה בבורא יתברך, ותאמר: "מודָה אני לפניך וכו'". וגם תרגיל את הבת
לומר מודָה אני. שמכיון שזו היא הודאה להשם יתברך שהחזיר את הנשמה, גם האשה צריכה
להודות על כך ולומר מודה אני. ותפסיק בין תיבת בחמלה, לרבה אמונתך.
