פרק מו - הלכות תענית י"ז בתמוז
ובין המיצרים לנשים
א. הכל חייבים להתענות בארבעה צומות הללו,
ואסור לפרוץ גדר. ואין הדבר תלוי ברצון הקהל. ומעוברת, אינה מתענה בתענית שבעה עשר
בתמוז, ושאר תעניות אלה. ואף לבנות אשכנז יש להקל בזה. ומעוברת היא משעברו שלשה
חדשים להריונה, ואם לא עברו שלשה חדשים והיא סובלת מהקאות או מיחושים וחולשה רבה,
מותר לה לאכול בצומות אלו, חוץ מתשעה באב [וראה להלן]. ובפרט אם היא לאחר ארבעים
יום להריונה. וכל הנ"ל הוא גם לבנות אשכנז, שמסתמא נחשבות כמצטערות הרבה,
ופטורות מהתענית.
ב. מניקה פטורה מלהתענות בתעניות אלו מלבד
בתשעה באב. וכן אשה שהפילה פטורה מתעניות אלו, ואינן צריכות לפרוע התענית לאחר
מכן. ומכל מקום גם אלה הפטורות מלהתענות ראוי שלא תאכלנה להתענג במאכל ומשתה, אלא
כדי קיום הולד. ויש מקילין ביולדת ומפילה שלא להתענות עד לאחר כ"ד חודש, ויש
אומרים שדוקא מניקה בפועל פטורה מלהתענות, הא לאו הכי חייבת להתענות. ולדינא, אשה
חלשה יכולה לסמוך על סברא הנד להקל.
ג. מותר לאשה להסתפר בשבוע שחל בו תשעה
באב.
ד. וכן מותר לאשה להסתרק שערות הראש
במסרק, בשבוע שחל בו תשעה באב, אף שעל ידי התסרוקת נושרים כמה שערות. ודין זה הוא
גם לאנשים.
ה. מותר לאשה לגזוז את צפרניה בשבוע שחל
בו תשעה באב, כשהם עודפים על הבשר. וכל שכן שיש להקל בזה במקום מצוה אם אירע ליל
הטבילה בשבוע שחל בו תשעה באב. ובערב שבת חזון פשוט שמותר.
ו. גם הנשים אסור להן לכבס בשבוע שחל בו
תשעה באב, ואפי׳ אם אינן רוצות ללבוש הבגד עתה אלא להניחו לאחר תשעה באב. ואפי׳
אין לה אלא חלוק אחד אסור. והאיסור הוא גם במכונת כביסה אוטומטית. וכן אסור ללבוש
בגדים המכובסים מקודם, ואף הגופיה, אסור להחליפה במכובסת, בשבוע שחל בו תשעה באב.
ובמקומותינו ששורר חום בתקופה זו, ויש הכרח להחליף הכתונת והגרביים מפני הזיעה, יש
לנהוג כך: שכל אחד ואחת ילבשו הבגד המכובס למשך חצי שעה, לפני שיכנס שבוע שחל בו
ט׳ באב, ואחר כך יפשטו הבגד מעליהם וילבשו בגד אחר גם כן לחצי שעה, וכן הלאה, עד
שיהיו מספר חולצות או גרביים שכבר לבשם זמן מה לפני שבוע שחל בו תשעה באב, ואין
עליהם יותר תורת בגדים מכובסים, ויוכלו להחליף ולהשתמש בהם בשבוע שחל בו תשעה באב,
כפי הצורך, ויוכלו לעשות כן גם בשבת, שילבשו בגדים מכובסים בערב שבת, לכבוד שבת
קודש, ובבוקר יום השבת לא יחזרו ללובשם, אלא ילבשו בגדים אחרים, מכובסים ומגוהצים,
והבגדים שלבשו בליל שבת יניחום למשמרת לימות החול. וכן יעשו לגבי הלבנים והגרביים.
ואם יש צורך יפשטו הבגדים שלבשו בבוקר, וילכו לישן שינת צהרים, וכשיקומו שוב ילבשו
בגדים אחרים, ואין בזה משום מכין משבת לחול. ו)
ז. אסור להציע המיטה בסדינים מכובסים
בשבוע שחל בו תשעה באב, ואפי׳ מטפחות הידים ומטפחות אף, ומפות השולחן, אסור לכבסן.
ואסור לגדולים לכבס כסות הקטנים בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל בגדים שמלפפים הקטנים
לגמרי [חיתולים], בודאי שמותרים בכביסה. ואפי׳ בגדי שאר קטנים, עד גיל שלש שנים,
נוהגים להקל.
ח. כשחל תשעה באב בשבת ונדחה התענית ליום
ראשון, מותר לכבס הבגדים בכל ימי השבוע שלפני תשעה באב, וכן ללבוש בגדים מכובסים.
והאשכנזים נהגו להחמיר בלאו הכי שלא לכבס מראש חודש אב. ויש מעדות המזרח שנהגו גם
כן להחמיר.
ט. יש מקומות שנוהגים שלא לשטוף ולהדיח
רצפת חדרי הבית מראש חודש אב והלאה, ורק בערב שבת חזון מתירים לכבוד שבת. אך אנו
נוהגים להקל גם באמצע שבוע שחל בו תשעה באב. ויש להקל בזה בכל חדרי הבית, בפרט אם
יש תינוקות היושבים בבגדיהם על גבי הרצפה.
י. אסור לתפור ולגזור בגדים חדשים בשבוע
שחל בו תשעה באב, ויש להחמיר בזה מראש חודש אב. וכן אסור לסרוג סוודר וכדומה בימים
אלו. אבל מותר לתפור בגד שהותרה תפירתו בשבוע שחל בו תשעה באב, וכן מותר לתפור
טלאי על הבגד.
יא. בערב שבת חזון מותר לטעום מהתבשיל, אף
שיש בו בשר ושומן, הואיל ויש מצוה בטעימת התבשיל לכבוד שבת, והמחמיר תבא עליו
ברכה.
יב. בשר הנשאר ליום ראשון מותר ליתנו
לקטנים שהגיעו לחינוך, אבל לבשל בשר בימות החול לצורך תינוקות שהגיעו לחינוך אין
להתיר. וכל שיודעים ומבינים ענין חורבן בית המקדש וגלות השכינה נחשבים הגיעו
לחינוך לענין זה, אבל קטנים שאינם יודעים להתאבל על ירושלים מותר להאכילם בשר
בשבוע שחל בו תשעה באב.
יג. תינוק חלש קצת אפילו הגיע לחינוך מותר
להאכילו בשר בשבוע שחל בו תשעה באב.
יד. חולה אף על פי שאין בו סכנה מותר לו
לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב, שבמקום חולי לא גזרו חכמים. ויולדת תוך שלשים
יום גם כן מותרת באכילת בשר. וכן מינקת שהתינוק שלה חלש ואם תימנע מאכילת בשר בימים
אלה יוכל הדבר להשפיע על בריאות התינוק לרעה, יש להתיר לה לאכול בשר. ואפי׳ במקום
קצת חולי אפשר להתיר אכילת בשר.
טו. אשה חולה שכבר נתרפאה, ועל פי עצת
הרופאים יצאה למקום הבראה, מותר לה לאכול בשר בימים אלה. ועל כל פנים אם אפשר לה
להסתפק בדגים, שאינם בכלל האיסור, אין להקל באכילת בשר .
טז. מעוברת שסובלת הרבה בהריונה,
יש להתיר לה אכילת בשר, והוא הדין למינקת שסובלת מחולשה, או שהתינוק שלה חלש ואם
תמנע מאכילת בשר בימים אלה יוכל הדבר להשפיע על בריאות הילד לרעה. וכל אשה הבאה
לשאול בימים אלו שאינה יכול לסבול בלי בשר מפני איזה מיחוש וקצת חולי, מורים לה
להיתר. אבל אשה בריאה הרוצה ללכת אחר שרירות לבה לאכול בשר במקום שנוהגים בו
איסור, הרי היא בכלל פורצת גדר, וגדול עוונה מנשוא.
