פרק מד - הלכות ספירת העומר ושבועות לנשים
א. נשים פטורות ממצות ספירת העומר, הואיל
ויש למצוה זו זמן קבוע מן התורה. וכל מצוה שהתורה [או חכמים] קבעה לה זמן הנשים
פטורות ממנה. ואפי׳ אם הנשים רוצות להחמיר על עצמן ולברך על ספירת העומר, אינן
רשאות לנהוג כן. ואם רצו לספור את העומר בלי ברכה, אף שלפי הפשט הן רשאות, אך על
פי הסוד טוב שהנשים לא תספורנה ספירת העומר אף בלי ברכה.
ב. מותר לנשים להסתפר בימי העומר, שאין
המנהג שלא להסתפר ולהתגלח עד ל"ד בעומר, אלא לאנשים, ולא לנשים. אבל בשאר
דיני אבלות הנהוגים בימי העומר, איש ואשה שוין בהם, וכגון שלא לשמוע שירה מכלי שיר
[אף מהקלטה] עד ל"ג לעומר, ושלא לברך שהחיינו על בגד חדש. וכשיש צורך ילבשו
את הבגד החדש בשבתות שבימי הספירה, ויברכו עליו שהחיינו.
ג. נהגו הנשים להמנע מעשיית מלאכה מפסח
ועד עצרת משקיעת החמה ואילך. ויש אומרים שאינן אסורות אלא עד אחר שיספרו האנשים את
העומר, ומכל מקום אין למחות בנשים שנהגו לארוג ולתפור בזמנים אלו, שהכל תלוי
במנהג, ואין בזה שום חיוב כלל, ומי שלא נהג לא נהג. וכל שכן שאין להחמיר על נשים
המתפרנסות ממלאכת הסריגה ותפירה וכיו׳׳ב.
