פרק כז - דיני מוקצה שו"ע סימן שח

פרק כז - דיני מוקצה שו"ע סימן שח

א. יש אומרים שפמוטות יקרי ערך שלא הדליקו בהם באותה שבת, נחשבים כמוקצה מחמת חסרון כיס. שמאחר והשימוש בהם הוא לשימוש האסור בשבת, חשיב ככלי שמלאכתו לאיסור ושייך בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס. ויש אומרים, דכיון שאין עושים בפמוט עצמו שום איסור, רק מדליקים עליו, לא חשיב ככלי שמלאכתו לאיסור, וממילא אין בו דין מוקצה מחמת חסרון כיס. והמיקל כדבריהם יש לו על מי שיסמוך.

ב. תכשיטים שבבית, כגון, טבעת יהלום, שרשרות זהב וכדומה, אף שמקפידים עליהם שלא להשתמש בהם אלא לקישוט וללובשם בלבד, אין להם דין מוקצה מחמת חסרון כיס. שהואיל ועומדים להשתמש בהם בשבת לקישוט ולא למלאכת איסור, אין עליהם שם מוקצה. אך תכשיטים העומדים לסחורה ומקפיד שלא להשתמש בהם כלל, דינם כמוקצה מחמת חסרון כיס.

ג. בשר חי בין תפל בין מליח, בין בשר בהמה בין בשר עוף, מותר לטלטלו בשבת, מפני שהוא ראוי לאכילת אדם, שיש בני אדם שכוססים בשר חי דק. ואפילו בשר קפוא שהיה מונח בתא ההקפאה, מותר לטלטלו, מפני שראוי להפשירו ולאכול ממנו. ואף שיש אומרים שבזמן הזה יש לאסור בשר חי בטלטול, כי אין מצויים בינינו בני אדם שכוססים בשר חי, מכל מקום העיקר להקל בזה. ולכן אם המקרר בביתו התקלקל, או שאירע קצר חשמלי בביתו, ויש לו כמות של בשר חי במקרר, מותר להעביר את הבשר [שאינו מבושל] למקרר אחר. ואין הבדל בין בשר יונה שהוא רך, לבין בשר עוף או בהמה. וגם האשכנזים יכולים להקל בזה במקום דחק.

ד. מי שמלח את הבשר בער"ש ושכח להדיחו מהמלח שעליו, מותר להניחו בכיור ולהדיחו ממלחו. וטוב שיעשה כן על ידי הערמה, דהיינו שיניח הבשר בכיור, ויטול עליו את ידיו. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שנט].

ה. לפיכך מי ששכח להכניס את הבשר לתוך הפריזר מערב-שבת, ויש חשש שהבשר יתקלקל, מותר לטלטלו ולהכניסו לפריזר בשבת. ואף בבשר קפוא הדין כן. [ובלבד שנותרו לפחות כמה רגעים עד צאת השבת שיהיה ראוי להפשיר את חלקו במים פושרים]. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שסא].

ו. אם המקפיא הפסיק לעבוד באמצע השבת, ויש שם בשר, וחושש שהבשר יפשיר ויתקלקל, מותר לטלטלו משם ולהעבירו למקרר של השכנים. וגם אין בזה איסור הכנה בשבת. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שסב].

ז. הרוצה ליקח דבר-מה מהמקפיא, והבשר הקפוא מעכב בעדו, מותר לו לטלטל את הבשר כדי להוציא מהמקפיא את מה שנחוץ לו. [ילקו"י ד/ב שסב].

ח. אם נמצאו נמלים או זבובים על השלחן או על הכסא, אסור לגרשם ביד ממש, דהם בכלל בעלי חיים שאסורים בטלטול, ולא התירו אלא בפרעוש שעל בשרו ועוקצו. ולכן יוכל לגרשם ע"י ניפוח בפיו או הפרחתם ביד. ופעמים שיהיה דינם כגרף של רעי. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שפו].

ט. אם נמלים או יתושים נפלו לתוך התבשיל, מותר להוציאם מהתבשיל עם מעט משקה, שכל כי האי גוונא שהוא לצורך אכילה לא גזרו חכמים דין מוקצה. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שפו].

י. מותר לטלטל פח אשפה ולשפוך את האשפה לחוץ, ומותר אף להחזיר לביתו את פח הזבל אחר שהוריק ממנו את האשפה, ואף אם אינו צריך לו ועושה כן מחשש שהפח יגנב.

יא. מותר לשפוך את האשפה שהצטברה בתוך המשולש שבתוך הכיור, ואין בזה לא משום מוקצה ולא משום בורר. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שצח].

יב. אם יש לכלוך על המסננת שבכיור, ומפני כך אין המים זורמים דרך נקב הכיור, מותר לנקותה ביד בשבת, אף שמטלטל בידו את הלכלוך [שהוא מוקצה] בשבת. וגם אין לחוש בזה משום מתקן מנא. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שצח בהערה, ובעמוד תקכד].

יג. מותר ליתן בשבת קליפות של אגוזים לתוך המשולש שבכיור, אף כשהוא ריקן, ואין צריך ליתן לתוכו קליפות הראויות למאכל בהמה. שמאחר וכלי זה מיועד לפסולת, לא שייך לאסור בו משום מבטל כלי מהיכנו. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד תפ, ובמילואים שבסוף שבת כרך ב'].

יד. וכן מותר ליתן קליפות של אגוזים ושקדים לתוך פח אשפה ריק, ואין צריך ליתן לתוכו בתחלה קליפות הראויות למאכל בהמה. ואין לחוש בזה לאיסור מבטל כלי מהיכנו.

טו. כפתור חדש שלא היה בבגד הרי הוא מוקצה. וכפתור שנפל מהבגד אין לו דין מוקצה, ומותר לטלטלו. והמחמיר תבא עליו ברכה. וכן שרשרת חרוזים שנקרעה בשבת והחרוזים נתפזרו בפינות הבית, מותר ללקטן. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד שצד].

טז. קדרה ריקנית שלא היה בה תבשיל מערב שבת, וכן מחבת ריקה, ורוצה לטלטלם כדי להניח בהם תבשיל, העיקר לדינא להקל בזה, דחשיב כטלטול לצורך גופו. [שם].

יז. כלי שהתינוקות עושים בו את צרכיהם, אם יש בו לכלוך מותר לטלטלו למקום אחר, אף אם הכלי עשוי מחרס, דהוי גרף של רעי, ואם אין בו לכלוך, אם אינו עשוי מחרס, אינו מוקצה.

יח. פרחים הנמצאים בתוך מים שבאגרטל, מותר לטלטלן עם האגרטל ולהעבירם משלחן לשלחן וכדומה. וכן הדין בפרחים העשויים מפלסטיק ונייר.

יט. אסור לטלטל נר שהיה דולק בבין השמשות של ערב שבת על ידי ככר או תינוק, אפילו הונח מערב שבת, שלא התירו בזה אלא במת. [ילקוט יוסף שבת כרך ב' עמוד תז].

כ. אסור לשחק בכדור בשבת וביום-טוב, ואסור לטלטלו אפילו לצורך גופו או מקומו. והדין כן אף בכדור שעשאוהו מתחלה לשם משחק. ואמנם יש חולקים ומתירים לשחק בו במקומות שיש ריצוף ובחצר מעורבת. אך לדידן העיקר כסברא ראשונה. [ילקו"י ד/ב שפז]

כא. מותר לגדול לתת בשבת לקטן לשחק בצעצועים המיוחדים לקטנים, ואין בהם משום מוקצה. וכן הדין בכלי משחק של קטנים כגון רכבת שמשמיעה קול בהליכתה, אבל אינו קול שיר, שאפשר להניח לקטן לשחק בו, מבלי שגדול יסייע לו במשחקו. ומותר גם למתוח הקפיץ של משחק ילדים, כגון רכבת ואוטו. וכן מותר להרשות לבניו הקטנים שלא הגיעו למצוות, לשחק בשבת באבני פלא (לגו) שמחברים אותן זו בזו ועושים צורת בנין או מגדל, וחוזרים ומפרקים אותן בשבת. וכן משחקים, כמו בובה ומכוניות קטנות, מותר לגדול ליתנם בשבת לקטן לשחק בהם. ומשחק הפועל על ידי בטרייה, אין לטלטלו בשבת, וקטן המשחק במשחקים כאלה בשבת צריך להפרישו.

כב. קדרה שיש בתוכה ככר לחם וכדומה, וכן מדוכה שיש בתוכה דברי מאכל, מותר לטלטלם בשבת אף מן החמה לצל. והוא הדין בשאר כלים שמלאכתם לאיסור. ואין הבדל בזה אם הכלי מיוחד לזה או אם אינו מיוחד לזה. וכל שכן אם האוכל היה מונח בכלי מערב שבת. אבל במוקצה מחמת גופו אין לטלטלו על ידי ככר או תינוק. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תו]

כג. כלי שמלאכתו לאיסור המונח על שלחן, כגון פטיש מברג וכדומה, וצריך לפרוס שם מפה, ויש לו אפשרות לפרוס את המפה בשלחן אחר בלי שיצטרך לטלטל את המוקצה, אף על פי כן מותר לו לטלטל את המוקצה, דסוף סוף מטלטל לצורך מקומו. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תטז]

כד. אולם אם רוצה לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור רק מפני שצריך לסדר את הבית לפני האורחים, ואינו צריך לאותו מקום שהמוקצה שם, אסור לו לטלטל בשל כך את המוקצה, אלא יטלטלנו שלא כדרכו, במרפקו או ברגלו. ובמקום צורך אפשר להקל גם ברגלו. והמיקל לטלטלו כדרכו יש לו על-מה שיסמוך. [ילקו"י שבת כרך ב' תטו]

כה. צעצועים שנתפזרו בחדר, מותר לגדולים לאוספם לארגז הצעצועים, ואין בזה לא משום מוקצה, ולא משום מעמר. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד שצא].

כו. קדרה שהיה בה מאכל בבין השמשות, והוריקו ממנה את התבשיל, יש מתירים לטלטלה בשבת אף שלא לצורך גופה או מקומה. ויש חולקים, וכן עיקר. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תז בהערה].

כז. מותר לטלטל מחט או סיכה כדי לחבר קרעי הבגד, או כדי ליטול בה את הקוץ, או כדי לתוחבה במורסה להוציא ממנה ליחה. ויזהר שלא להוציא דם, אך אם נזהר ולא עלתה לו ויצא דם, אין בכך כלום. [ילקו"י שבת כרך ב' עמדו תכב].

כח. יש אומרים שאסור לטלטל מכשיר אידים חמים בשבת בשעה שהוא פועל, כי ע"י טלטול המכשיר יעלו המים גבוה על המקום הגורם לבישול המים, ונמצא מבשל בשבת. ויש אומרים שמותר לטלטלו לצורך החולה, שאף אם יגרום לבישול המים אין זה ברור שהוא איסור מהתורה, מאחר ואין המים מתבשלים על ידי גוף חימום. ובמקום צורך, וכגון כשרוצים לכוין את המכשיר אידים כנגד פניו של החולה, יש לסמוך על סברת המקילים. ובפרט שבדרך כלל הנזקקים למכשיר אידים יש לחוש בהם שיבואו לכלל סכנה. וכל שכן במכשיר אידים של מים קרים שמותר לטלטלו ממקום למקום בהתאם לצורך החולה. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תכח]

כט. יש אומרים שמותר להוסיף בשבת מים חמים מהדוד של שבת, לתוך מכשיר אידים חם, לצורך חולה שאין בו סכנה. וכל זה במכשיר אידים שיש לו פיה כמו שיש במכשיר אידים קרים, ובערב שבת מילאו את המכשיר במים חמים ומבושלים, שעדיין לא נצטננו לגמרי, יכול להוסיף בשבת מים חמים ומבושלים מכלי ראשון כל זמן שהמכשיר פועל. ולכן גם המכשיר אינו מוקצה בזה האופן, ומותר לטלטלו. והעיקר לדינא, שהמיקל בזה לצורך חולה יש לו על מה שיסמוך.

ל. מותר להוסיף בשבת מים למכשיר אידים קר, לצורך חולה אף שאין בו סכנה. ולפיכך אין בו דין מוקצה כלל. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תכט בהערה].

לא. תרופות, יש להם דין מוקצה בשבת לאדם בריא. אולם מותר לטלטלן לצורך חולה, אפילו כשחלה בשבת, ולא אמרינן בזה מגו דאיתקצאי בבין השמשות איתקצאי לכולי יומא.

לב. כדורי ויטמינים הרגילים ליקח אותם גם אנשים בריאים, מותר לטלטלן בשבת ככלי שמלאכתו להיתר. (ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תמח].

לג. מותר להאכיל מוקצה לקטן, כגון פירות הנושרים מהאילן בשבת, אפילו על ידי אמו, אם אין התינוק רוצה לאכול בעצמו. ודוקא קטן הקילו בו חכמים, אבל חולה שאין בו סכנה, אסור לו לאכול מוקצה.

לד. מותר לטלטל חלה קפואה מהפריזר ולהניחה באיזה מקום שתוכל להפשיר ויוכל לאוכלה, אף שהחלה לא היתה ראויה למאכל בשעת בין השמשות. [ילקו"י ד/ב תסב בהערה].

לה. מלפפון שהניחוהו בצלוחית מיוחדת כדי לכובשו כדי שיהיה חמוץ, מותר לטלטלו בשבת, ואין על זה שם מוקצה, שהרי ראוי לאכילה על-ידי הדחק גם קודם שתיגמר כבישתו.

לו. מותר לחצוץ את שיניו בקיסם המיוחד לכך, או כל קיסם שאינו מוקצה, ובלבד שלא יגרום בודאי להוצאת דם משיניו.

לז. מותר לטלטל בגדים אף שאינו רוצה ללובשם עתה, ואף אם הם מונחים בארון-כביסה. וכן מותר לטלטל מטפחות ומגבות ידים אף שלא לצורך כלל. [ילקו"י שבת כרך ב' עמוד תסג]