פרק ז - דין ברכות התורה לנשים
א.
גם הנשים מברכות ברכות התורה בכל יום, שהרי יש בברכות התורה גם שבח להבורא יתב',
[אשר בחר בנו] על אשר הבדילנו מאומות העולם על ידי מתן תורה, וגם הנשים שייכות
בשבח זה. ועוד, מפני שאומרות פרשת הקרבנות בכל יום, וגם אשה שאינה אומרת פרשת
הקרבנות, מברכת ברכות התורה, מפני שהנשים צריכות ללמוד הדינים וההלכות השייכות
להן, כגון הלכות תפלה וברכות ושבת, והלכות נדה וחלה ושאר הלכות איסור והיתר. וגם
מקיימות מצוות שהן חייבות בהן, כמו חלה, ונוסח ברכת על דברי תורה כולל על חיוב
עשיית המצוות.
ד.
יכולות הנשים לברך ברכות התורה בין כשהן עומדות, בין כשהן יושבות, ואין צריך
להקפיד לברך ברכות התורה מעומד. ובלבד שהחדר שבו הן מברכות ברכות התורה יהיה נקי
ולא יהיה בו ריח רע. וראוי לקבוע מקום מיוחד באחת מפינות הבית, כדי שהאשה תתפלל
ותברך שם ברכות השחר בקביעות.
ה.
אשה שבירכה ברכות התורה בבוקר, נכון שתאמר מיד לאחר הברכות פסוקי ברכת כהנים, אף
על פי שאינה חייבת בלימוד תורה. ויש מי שאומר שאם ברצונה במשך היום ללמוד איזה
הלכות או פרשת השבוע וכדומה, צריכה לחזור ולברך ברכות התורה, כל שהפסיקה בין ברכות
התורה שבירכה לבוקר לדברים אחרים. [ושונה דין זה מברכות התורה לאנשים, דבאנשים
אינם צריכים לחזור ולברך ברכות התורה לאחר שעשו הפסק, כיון שהחיוב של האנשים ללמוד
תורה הוא לכל היום]. ולמעשה אין נוהגים כן.
ו.
נשים האומרות פסוקי ותתפלל חנה, נכון שתברכנה קודם ברכות התורה. [אלא שבלאו הכי
אין הנשים חייבות לומר פסוקי ותתפלל חנה]. וכן נשים הקמות בחודש אלול באשמורת
הבוקר לאמירת סליחות [אף שאינן חייבות בזה כלל], צריכות לברך קודם ברכות השחר
וברכות התורה, ואחר כך תאמרנה הסליחות. ו)
ז.
אשה שהיתה ניעורה כל הלילה, כשיגיע עמוד השחר תברך ברכות השחר, וברכות התורה, חוץ
מברכת על נטילת ידים. ותטול ידיה בלי ברכה. ובאופן כזה אינה יכולה לברך ברכות
התורה אחר חצות לילה.
ח.
אשה ששכחה לברך ברכות השחר, והתפללה תפלת שמונה עשרה של שחרית, לא תברך עוד ברכת
אלהי נשמה, שמאחר ובירכה ברכת מחיה המתים בתפלה, יצאה ידי חובת ברכת המחזיר נשמות
לפגרים מתים. שהוא מאותו הענין. אבל שאר ברכות השחר, כולל ברכות התורה, תברך.
[שהרי לדידן אין הנשים מברכות ברכת אהבת עולם, וממילא לא יצאו ידי חובתן בברכת
אהבת עולם]. ויכולות לברך ברכות השחר וברכות התורה כל היום כולו.