פרק יז - הדלקת נרות במועדי השנה

פרק יז - הדלקת נרות במועדי השנה

א. מצוה להדליק נרות בליל יום טוב. וצריך לברך לפני ההדלקה: "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום טוב".

ב. גם ביום טוב הברכה קודמת להדלקה. וכן יש לנהוג ולהנהיג. ויש אומרים שגם האשכנזים הנוהגים בכל ערב שבת לברך על ההדלקה אחר ההדלקה, יודו שביום טוב מברכים קודם ההדלקה.

ג. אשה מיוצאי תימן שנהגה כשאר בנות עדתה בחוץ לארץ, שלא לברך על הדלקת הנרות בליל יום טוב, ובאה לשכון כבוד בארץ ישראל לצמיתות, הנכון הוא שתנהג ככל תושבי ארץ ישראל, לברך על הדלקת נרות בליל יום טוב.

ד. נשים שנהגו לברך שהחיינו בעת הדלקת הנרות של יום טוב, אין למנהגם זה כל יסוד בהלכה, ומן הראוי שיפסיקו לנהוג כן, ויכוונו לצאת ידי חובת ברכת שהחיינו בקידוש של יום טוב כתקנת חכמים. ואם קדמו הנשים ובירכו שהחיינו בעת הדלקת הנרות, יש להזהירן שלא יענו אמן על ברכת שהחיינו בעת הקידוש. ובליל פסח, רשאות מן הדין לענות אמן באופן שקדמו ובירכו שהחיינו בהדלקת הנרות. ומכל מקום אין למחות בחזקה בנשים הנוהגות לברך שהחיינו בעת הדלקת הנרות, רק שיברכו ברכה זו אחר שידליקו לפחות נר אחד, כדי שלא יהיה הפסק בין ברכת הדלקת הנרות למצות ההדלקה.

ה. יש מהדרים להדליק נרות של יום טוב מערב יום טוב, כשם שצריכים להיזהר להדליק נרות שבת מבעוד יום, אבל לא נהגו להקפיד על זה, אלא המנהג להדליק נרות יום טוב אחר שתחשך לפני הקידוש שעל הכוס, ויש להם על מה שיסמוכו. והרוצות להחמיר ולהדליק הנרות מבעוד יום, תבוא עליהן ברכת טוב.

ו. אשה הנוהגת להדליק הנר בליל יום טוב, סמוך לקידוש, נכון להכין את הנרות בפמוט או במנורה מבעוד יום, שהרי אסור לחמם נר שעוה להדביק בפמוט או במנורה ביום טוב, משום איסור ממרח. ו) ואם לא הכינו הנרות שעוה מבעוד יום בפמוט, תדליק בנר שמן עם פתילות מוכנות, או שיתנו את הנרות בפמוטות או בשפורפרת חלולה.

ז. שפופרת או פמוט שנסתמו בשעוה ונקפאה השעוה שם, מותר לנקותה בליל יום טוב בסכין וכדומה, ואין בזה משום תיקון כלי ביום טוב.

ח. גם בנר של יום טוב יש להדליקו במקומו, ולא להדליקו במקום אחד ולהעבירו למקום אחר.

ט. גם ביום טוב נוהגים להדליק ב' נרות, ואף דזכור ושמור שייך בשבת, מכל מקום נוהגים כן גם ביום טוב.וכשחל יום טוב ביום א', יש להזהיר את ההמון לבל ידליקו נר של יום טוב מבעוד יום, שעדין הוא שבת, אלא ידליקו הנר אחר צאת הכוכבים של ליל יום טוב, על ידי הדלקה מאש לאש, כדין יום טוב. וכשחל יום טוב ביום שישי, מדליקין נר שבת ביום טוב כעשרים דקות קודם השקיעה, ומי שלא עשה עירובי תבשילין בערב יום טוב, אפילו הכי יכול להדליק את הנר לכבוד שבת, שעיקר עירובי תבשילין הוא לבישול ואפיה, ומה שמזכירים את הדחקת הנר בנוסע עירובי תבשילין הוא לרווחא דמילתא. ומכל מקום אם מכין כל צרכי שבת מערב יום טוב, בכל זאת יעשה עירובי תבשילין מערב יום טוב, לצורך הדלקת הנר, אבל לא יברך על עירוב זה שאינו לצורך הבישול והאפייה.

י. ברכת ההדלקה בראש השנה היא "להדליק נר של יום טוב" ואין להזכיר יום הזכרון. ומכל מקום הנוהגות לברך בנוסח "להדליק נר של יום טוב הזכרון", אין לחוש להפסק, ולא הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים, אבל לכתחילה אין לאומרו, דאין לו יסוד ושורש.

יא. המנהג הנכון שפשט כמעט בכל תפוצות ישראל, להדליק נרות בערב יום הכפורים לצורך ליל יום הכפורים. ומכל מקום בעיר שלא נהגו להדליק, אין מדליקין. ובמקומותינו מברכים על ההדלקה: "אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של יום הכיפורים".ובמקום שאין מנהג ידוע לא יברכו.ולפי מנהג אשכנז הנשים מדליקות תחילה ואח"כ מברכות.

יב. אין לברך שהחיינו בשעת הדלקת הנרות בערב יוהכ"פ, אלא יכוונו לצאת י"ח ברכת שהחיינו, בעת שמברכים בביהכ"נ.ומכל מקום אם ירצו לברך שהחיינו בשעת ההדלקה, לא יברכו שהחיינו עד גמר ההדלקה, כי בזה מקבלת עליה תוספת יום הכיפורים, ונאסרת בעשיית כל מלאכה ואכילה ושתיה וכו'. ולכן לא תברכנה שהחיינו על עוד נעליהן ברגליהן.

יג. בחג הסוכות ישתדל להדליק הנרות בסוכה, כדי לאכול לאורם. וראוי ונכון שיתקין מבעוד יום מתקן מתאים מזכוכית לנרות, כדי שיכל להדליק הנרות בסוכה, ולא יכבו ברוח, וגם לא יגרמו לשריפה ח"ו. ואם אכן קיים חשש שהנרות יגרמו לשריפה בסוכה, או שיכבו מחמת הרוח, ידליקם בביתו במקום שבו מכינים צרכי האוכל, או בחדר השינה, ואם אפשר ידליק הנרות בחלון הפונה לסוכה, כדי שיגיע אורם לסוכה.

יד. בערב שבת חנוכה מדליקין נר חנוכה תחלה, ואחר כך נרות שבת.ודי בהדלקת נר אחד של חנוכה תחלה ובעודו ממשיך להדליק את שאר הנרות, תוכל האשה לברך ולהדליק נרות שבת, ולהדליק נרות שבת, ואינה צריכה להמתין עד שיסיים הדלקת כל הנרות.