פרק טו - דיני כניסת שבת
א. מצוה לרחוץ כל הגוף ולחוף את
הראש בערב שבת במים חמים לכבוד שבת. וגם נשים צריכות לרחוץ לכבוד שבת. ואם אינה
יכולה להתרחץ כל גופה, תרחץ לכל הפחות פניה וידיה בחמין. ויש ליזהר שלא לרחוץ
כ"כ סמוך לחשכה, שלא תבוא לידי חשש חילול שבת. ונכון יותר להתרחץ ביום שישי,
שאז ניכר שהיא מתרחצת לכבוד שבת, ואם א"א לה להתרחץ ביום ו', תרחץ בליל שישי,
ואם אינה יכולה, תתרחץ ביום חמישי, כי כל מה שהוא קרוב לשבת, ניכר שהוא לכבוד שבת.
ג. אם הניח מערב שבת את הפמוטים
על גבי מגש מיוחד לנרות שבת, אין לטלטל את המגש בשבת, גם אם נותן לתוכה לחם, אף
לאחר שהנרות כבו. ואפילו לצורך גופם או מקומם. אבל אם הניח נרות על סתם מגש שיש שם
גם לחם, מותר לטלטלו אגב הלחם אחר שהנרות כבו. ולכן אם בדעתו להחליף את המפה שעל
השלחן, יעשה תנאי מער"ש. ולדעת הרמ"א יכול להניח לחם מער"ש, ואז
השלחן יהיה כבסיס לדבר האסור והמותר.
ד. אשה ששכחה להפריש חלה בערב
שבת, וכבר אפתה את הלחם, ונזכרה בתוך זמן בין השמשות שלא הפרישה חלה, יש אומרים
שאסור לה להפריש חלה בזמן בין השמשות, אלא אם כן אין לה לחם אחר לאכול בשבת. אבל
אם יש לה לחם אחר לאכול בשבת, אין לה להפריש חלה בבין השמשות, וכל שכן משחשכה. ויש
אומרים שבכל אופן מותר לה להפריש חלה בבין השמשות, גם אם יש לה לחם אחר לאכול, כל
שהוא לצורך שבת. וכל שכן לצורך מצות "לחם משנה". והעיקר לדינא, שאם היה
טרוד ונחפז בערב שבת, ולא הספיק להפריש חלה מערב שבת, יש להקל להפריש חלה בבין
השמשות בכל אופן. אך אם הגיע זמן צאת הכוכבים, אין להפריש חלה. ובארץ ישראל אסור
לאכול מהפת טרם שהפריש חלה. ובחוץ לארץ יאכל מהלחם, ולשייר מעט, ולאחר השבת יפריש
מן המשוייר.
ה. אשה שקיבלה עליה שבת מבעוד
יום, וכגון שהדליקה נרות וחשבה בפירוש לקבל על עצמה שבת אחר הדלקה זו, [כי לדידן
אין קבלת שבת תלויה בהדלקת הנרות, אלא אם כן היא מקבלת עליה שבת בפירוש בהדלקה],
והוצרכה לעשות מלאכה קודם זמן כניסת השבת, וכגון שראתה שהגאז מכובה ויש צורך
להדליקו, או הפלאטה אינה מחוברת לחשמל, או ששכחה לכבות את הבוילר, רשאית לומר לבני
ביתה שלא קיבלו שבת שיעשו מלאכות אלה בשבילה. ואם אין שם אחר שיעשה מלאכה בשבילה,
הבעל יכול להפר קבלת שבת שקיבלה אשתו. אך אם קיבלה שבת בערבית אינה יכולה לעשות
התרה. ובמוצ"ש, מי שמוסיפה מחול על הקודש, וטרם הוציאה מעליה שבת, מותר לה
לומר לאחרים שכבר הבדילו בתפלה, לעשות לה מלאכה בשעה זו.
ו. יסדר שלחנו ויציע כל המטות
שבבית, ויתקן את כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת. ונכון
לסדר את הבית סמוך לערב, כדי שיהיה ניכר שמסדרו לכבוד שבת. ונכון ששולחנו יהיה
ערוך במשך כל יום השבת. ואמרו חז"ל, שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת
מבית הכנסת לביתו, אחד מלאך טוב ואחד מלאך רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן
ערוך ומטה מוצעת, מלאך טוב אומר יהי רצון שיהא כן לשבת הבאה, ומלאך רע עונה אמן
בעל כורחו. ואם לאו ההיפך ח"ו.
ז. תשתדל שיהיו לה בגדים נאים
לכבוד שבת, ותלבש בגדיה אחר שרחצה עצמה לכבוד שבת. ותשתדל להחליף את כל בגדיה
לכבוד שבת. ותשמח בביאת השבת כיוצאת לקראת כלה.
