פרק לב - הכנת מזון בשבת
א. אשה המכינה צרכי סעודה לבני
הבית, מותר לה לחתוך ירקות הנאכלים כמות שהם חיים, בסכין, דק דק, לצורך עשיית
״סלאט״, בין אם עושה כן לעצמה, או לבני ביתה. וכל זה באופן שמחתכת את הירקות על
דעת לאכול לאלתר, וכמה הוא שיעור לאלתר, אם היו בתוך הסעודה מותר לעשות סלאט לצורך
אותה סעודה אפילו אם היא נמשכת מספר שעות. ואם עדיין אינו מיסב בסעודה, אין לעשות
סלאט אלא סמוך לסעודה ממש, לפיכך יש ליזהר שלא לעשות סלאט בשבת בשחרית עד צאת
האנשים מבית הכנסת ומוכנים לסעודה. ואם עשה סלאט לצורך אותה סעודה ונשאר ממנה
לסעודה אחרת, מותר לאכול מהסלאט, ובלבד שלא יערים.
ב. אשה שבטעות חתכה עגבניות ושאר
ירקות הנאכלים כמות שהן חיים, על מנת לעשות מהם סלאט, שעה או שעתיים קודם הסעודה,
אף על פי שלכתחלה היה אסור לה לעשות כן, מכל מקום אין הירקות נאסרים בכך, ובדיעבד
מותר לאוכלן בשבת. והמחמיר לחתוך את הירקות לסלאט בחתיכות גדולות קצת, תבוא עליו
ברכה.
ג. מותר לכתחלה לרסק בננה בשבת,
או ירקות מבושלים, בשיני המזלג, לצורך אכילת תינוק, וכיוצא בו. וכל זה כשעושים כן
לצורך אכילה לאלתר, אבל להכין הרסק לאחר זמן, אין להתיר.
ד. טחינה העשויה משומשמין שכבר
הבינוה מערב שבת, ורוצים להוסיף בה מים בשבת כדי לדללה יותר, מותר להוסיף לה מים
בשבת ולבחוש. ויש אומרים שאף מותר להכין טחינת שומשמין בשבת על ידי הוספת מים
ולימון ומלח על גבי טחינה גולמית שנילושה כבר בבית החרושת, ונעשית בלילה עבה. ואף
על פי שדרך העולם להוסיף לה בתחלה מעט מים ולערבב ואז היא נעשית קשה כמו עיסה, מכל
מקום כיון שאין עושים כן כדי שתהיה טעימה יותר אלא כדי להקל עליהם את הכנתה, וגם
לבסוף מוסיפים לה מים וחוזרת להיות רכה, לפיכך אין לחוש בזה לאיסור לש. ובלבד
שיעשה כן סמוך לסעודה. ויש חולקים ומחמירים, שמאחר ובתוך כדי הלישה נעשית הטחינה
כמו עיסה קשה, יש לחוש לאיסור שנראה כלש.
ה. מותר מעיקר הדין לפתוח קופסאות
שימורים של מצרכי מזון שונים, בשבת וביום טוב. ויש המחמירים לפותחן מערב שבת, או
באופן שהקופסא מתקלקלת ואינה ראויה יותר לשימוש, וכגון שנוקב בתחתיתה. ותבא עליהם
ברכת טוב.
ו. מותר לפתוח בשבת פקק של בקבוק
של מיץ ענבים, וכדומה, שסגור על ידי מכסה פח או פלסטיק שמהודק בצואר הבקבוק, ובעת
פתיחתו נפרדת טבעת מחלקו התחתון של המכסה. ומהיות טוב ראוי לפותחן מערב שבת. ו)
ז. שקיות חלב, וכן חבילות מזון
סגורות ועטופות בנייר, מותר לקרוע את השקית או הנייר בשבת כדי ליקח משם את המזון,
ובפרט אם עושה כן דרך השחתה וקלקול. וכן מותר לקרוע את הנייר העוטף את המצות, כדי
ליקח משם מצה, או את הנייר העוטף את הוופל, או את הגלידה, או חבילת במבה, או שקית
משקה [טרופית], וכיו״ב. ובפרט אם קורע דרך השחתה וקלקול.