פרק לו - דיני ערב ראש חודש לנשים
א.
ראש חודש מותר בעשיית מלאכה, ויש נשים שנוהגות שלא לעשות בו מלאכה, והוא מנהג טוב,
לפי שראש חודש ניתן לנשים ליום טוב. ומכל מקום מותר להן להכניס בגדים לתוך מכונת
כביסה ולהפעילה, או לשטוף כלים ולנקות את הבית. ובכל זה אין חילוק בין נשים נשואות
לרווקות.
ב.
וכן נשים העובדות לצורך פרנסת הבית, אינן צריכות להתבטל מעבודתן בכל ראש חודש.
ובלאו הכי הרבה נשים כיום אינן נמנעות מלעשות מלאכה בראש חודש, ויש להן על מה
שיסמוכו. ואין מנהג זה רק לנשים ולא לאנשים.
ג.
מעיקר הדין מותר להסתפר ולגזוז הצפורניים בראש חודש, וכן המנהג כיום. ובפרט הנשים
שאינן נזהרות בזה. אך יש החוששים לצוואת רבי יהודה החסיד ואינם מסתפרים בראש חודש,
ותבוא עליהם ברכה.
ד.
אשה ששכחה לומר יעלה ויבוא בשחרית ומנחה בראש חודש, דינה כדין האיש, ואפילו אם
התפללה תפלה אחת והזכירה בה יעלה ויבוא, והכניסה את עצמה לחיוב להתפלל גם מנחה,
ושכחה להזכיר יעלה ויבוא, חוזרת להתפלל כהוגן. ואם נזכרה באמצע מודים או שים שלום,
או באמצע אלהי נצור, חוזרת לברכת רצה לומר יעלה ויבוא. ואם סיימה תפלתה חוזרת
לראש. ומכל מקום על הצד היותר טוב נכון שתאמר קודם שתחזור להתפלל: אם אני חייבת
לחזור ולהתפלל, הריני מתפללת לשם חובה, ואם לאו תהיה תפלה זו לנדבה.
ה.
נשים פטורות מקריאת ההלל, ואם ברצונן לאומרו בראש חודש רשאיות, ואין בזה חשש. אבל
אסור להן לברך על ההלל בראש חודש. וכן ביום טוב, מלבד בליל פסח שהנשים חייבות לברך
ולקרוא את ההלל. וחובה קדושה על מנהלי הסמינרים לבנות, שלא לחנך את הבנות הספרדיות
לברך על ההלל בראש חודש, שאסור לאשכנזי להורות לספרדי נגד דעת מרן, ולכן עליהם
לחנך את הבנות הספרדיות אך ורק לפי דעת מרן השלחן ערוך. והרי לדעת השלחן ערוך
המברך על ההלל בראש חודש נושא שם שמים לבטלה, ואיסורא קעביד.
ו.
נשים פטורות מתפלת מוסף בראש חודש, אך טוב שתשמענה תפלת החזרה של מוסף מפי השליח
צבור. ואם מתפללות מוסף אין למחות בידן, שיש להן על מה שיסמוכו.
פרק לז - החייבים בברכת הלבנה לנשים
