פרק יד - דיני ערב שבת

 פרק יד - דיני ערב שבת

א. נכון לכבד הבית במטאטא וכדומה לכבוד שבת ויום טוב. ויציע מפה על השולחן שאוכלים עליו מכניסת השבת עד אחר ההבדלה. וראוי להציע מפה נקיה על כל השולחנות שבבית ובבית הכנסת.

ב. מתקנת עזרא הסופר שיהיו העם מכבסים ביום חמישי בשבת, מפני כבוד השבת. ואפשר לכבס גם בשאר ימות השבוע, אך טוב יותר לכבס מיום ד' והלאה, שאז מתחילה הארת השבת. ונכון שלא לכבס בערב-שבת, כדי שיהיו פנויים להכין צרכי שבת. והמקילים לכבס בערב-שבת במכונת כביסה אוטומטית, יש להם על מה לסמוך.

ג. יש נוהגים ללוש בערב-שבת עיסה כדי שיעור חלה, לעשות לחמים לבצוע עליהם בשבת, והוא מכלל כבוד שבת ויום טוב. [ראה להלן הלכות חלה מה שכתבנו באורך].

ד. נכון להשכים בבוקר ביום ששי להכין צרכי שבת, ולקנות כל צרכי שבת בערב שבת. ואין לקנות צרכי שבת קודם תפלת שחרית, ואם יש לחוש שאם ימתין מלקנות עד אחר התפלה, לא ישארו לו המצרכים הטובים, מותר שיקנה קודם התפלה, ויקרא קריאת שמע קודם שיקנה.

ה. יש אומרים שנכון לקנות כל צרכי שבת ביום שישי, ולא ביום חמישי, כדי שתחול עליהם קדושת שבת. אולם בימי החורף הקצרים, כשיש לחוש שאם ימתין מלקנות צרכי שבת ביום שישי, לא ימצא כמה מצרכי שבת בשוק, יקדים לקנות מיום חמישי.

ו. הזיעה שהאדם מזיע בהכנת צרכי שבת, הקדוש ברוך הוא מוחק בה את העוונות כמו הדמעות. ולכן אין להתעצל בטירחא בהכנת צרכי שבת. ו) וטוב לומר על כל דבר שקונה לכבוד שבת, כי זהו לכבוד שבת.ואף מי שהכין בהשכמה, מצוה שיוסיף גם סמוך לערב.

ז. מצוה לטעום מהתבשילים של שבת בערב שבת, כדי לראות אם הם מתוקנים לאכילה, כדי שיהיו נאכלים בשבת לעונג. וסמך לדבר, טועמיה חיים זכו. וכל הטועם תבשילו בער"ש, מאריכין לו ימיו ושנותיו. ונכון לטעום מכל מין ומין. וירבה בבשר ויין ומגדנות כפי יכלתו.

ח. מותר לשטוף את רצפות הבתים, או חדרי המדרגות, בערב שבת אחר חצות, אף אם מקבל על זה שכר, ובלבד שיהיה סיפק בידו להכין צרכי שבת. וכן אם אירע קצר חשמלי בבית בערב שבת אחר זמן מנחה קטנה, או שנקלקלה הפלאטה של שבת, מותר לתקן את הקצר או את הפלאטה אפילו על ידי אומן, עד סמוך לכניסת השבת.

ט. מצוה להטמין לשבת [בדרך המותרת] כדי שיאכל חמין בשבת, כי זהו מכבוד ועונג שבת.

י. גם הנשים מצוות על מצות עשה דשביתת בהמה, וכל שיש על הבהמה דבר הנידון משום משאוי, אסור להוציאה גם לכרמלית, וכ"ש ברשות הרבים שלנו שלדעת הרבה מגדולי הפוסקים חשיבא רשות הרבים גמורה מדאורייתא, וכן נתבאר שם שמצות שביתת בהמה נוהגת גם במי שקיבל עליו שבת מבעוד יום, משום תוספת מחול על הקודש, ולא רק בשבת עצמה.