פרק נו - פרטי דינים ביורה דעה ואבן
העזר
א. איסור כלאים [שעטנז] נוהג בין בנשים
בין באנשים. ולכן בגדי נשים שמצוי בהם [מיעוט המצוי שהוא קרוב למחצה] חשש שעטנז,
יש למוסרם לבדיקה במעבדה, וראה בילקוט יוסף על הלכות שעטנז, מצוות התלויות בארץ
כרך ג׳ סימן שא.
ב. אסור לאשה להלביש כלאים לילדה הקטן, או
לחרש ושוטה. ויש לה ליזהר שלא להלביש כלאים אף לתינוק המוטל בעריסה, ולא להציע
תחתיו בגד כלאים.
ג. יש בגדים שמצוי בהם [מיעוט המצוי]
שעטנז, וצריכים בדיקה, ובהם: אפודה מגפיים עם צמר, מעילי צמר, שמלות חורפיות, או
חצאיות.
ד. הנוהגות לקנות לילדיהן הקטנים לשם שחוק
ושעשוע, בובות העשויות תבנית אדם, יש להן על מה שיסמוכו, ויש הנוהגים להחמיר לחתוך
אצבע אחת מהרגל, שלא תהיה בובה שלימה. וכן יש הנוהגים להחמיר שלא לקנות בובה
שלימה, אלא חצי גוף וכדו', או כאותן הנראות מצד אחד, דהיינו עין אחת, וחצי חוטם
ויד ורגל.
ה. לפי ההלכה מותר לעשות נקבים באזנים
לאשה או לילדה קטנה כדי לתת שם עגילים, ואין בזה כל חשש של איסור.
ו. מותר לאשה לעשות ניתוח פלסטי כדי ליפות
עצמה ויקפצו עליה לקדשה. והדין כן בין בנערה פנויה, כדי שתוכל למצוא שידוך הגון
כפי כבודה, ובין אם היא נשואה, כדי להתחבב על בעלה יותר. ובלבד שיהיה על ידי רופא
מומחה ובעל נסיון רב, וזריז וזהיר במלאכתו, שלא תצא תקלה מתחת ידו. ואיש שיש בו מום
או כתמים וצלקות בפניו, עד שהוא מתבייש בפני הבריות, מותר לו גם כן לעשות ניתוח
פלסטי על ידי רופא מומחה, לשפר את תדמיתו וצורתו. וכל שכן אם דבר זה מפריע לו
למצוא שידוך הגון, ואין בזה משום לא ילבש גבר שמלת אשה. ו)
ז. יש לבטל המנהג הרע שנשים מתחפשות
לאנשים בפורים, או בשמחת חתן וכלה, שעוברים בזה משום "לא יהיה כלי גבר על
אשה". וכן אין לאיש להתחפש לאשה.
