פרק מז - הלכות תשעת באב לנשים
א. הכל חייבים להתענות בתשעה באב,
ואסור לפרוץ גדר, ואפי׳ מעוברות ומניקות שפטורות משאר צומות דרבנן, בתשעה באב
מתענות ומשלימות. אך מעוברות ומניקות שיש להן חולי, אפי׳ אין בו סכנה אין להם
להתענות בט׳ באב. ואם יש להן חולשה רבה, יעשו שאלת חכם. ונכון לעשות שאלת חכם בכל
מקרה.
ב. יולדת תוך שלשים יום ללידה,
פטורה מלהתענות בתשעה באב, ותאכל מיד בבוקר. וכל שכן שיכולות המעוברות ומניקות,
וכן יולדות, להקל באופן שחל תשעה באב בשבת, והתענית נדחתה לאחר השבת. ומכל מקום
ראוי שהיולדת תוך שלשים יום לא תאכל להתענג, אלא כדי קיום.
ד. חולה או מעוברות ומניקות
הסועדים בתשעה באב, אין להם לומר "נחם" בברכת המזון, שלא נתקן לאומרו
אלא בתפלה.
ה. יש נשים הנוהגות לכבד הבית בכל
כוחן ולסדר המטות וכיוצא בזה מתיקוני הבית. ונתנו טעם למנהגם, מפני שדעתן קצרה והן
חלושי אמונה אחר שהמשיח עדיין לא הגיע. אבל נשים המבינות ויודעות תורה אין לנהוג
כן.
ו. נשים המבשלות ומדיחות הירקות
במים, אף על פי שידיהם נוגעות במים אין לחוש על זה כלל. וסיכה אינה אסורה אלא של
תענוג. ו)
ז. מותר למסור דבר מידו ליד האשה
שאינה נדה בתשעה באב, וכן אין צריך להזהר בשאר דיני הרחקות בתשעה באב. וכן מעיקר
הדין אין צריך להזהר שלא לגעת באשתו בתשעה באב.
ח. נעילת סנדל אסורה בתשעה באב
בין לאנשים בין לנשים. ודוקא בנעלים של עור, אבל של בגד עץ וגומי, מותר, שהרי קושי
הארץ מגיע לרגליו ומרגיש שהוא יחף.
ט. אחרי כעשרים דקות מהשקיעה
בתשעה באב מותר לאכול, והאנשים מקדשים את הלבנה, אבל אין לנשים לומר קידוש לבנה,
[כמו בכל חודש].
