פרק יג - הלכות מנחה וערבית לנשים
א. אשה שהתפללה שחרית, פטורה מלהתפלל מנחה
וערבית, אך ממדת חסידות טוב שתתפלל גם תפלת מנחה וערבית. אבל אינה חייבת לומר
למנצח והקרבנות. ודי לה בתפלת שמונה עשרה. וגם בשבת ויום טוב חייבות הנשים להתפלל
לכל הפחות תפלה אחת, וכמבואר לעיל. ומנהג בנות אשכנז להתפלל בכל יום שחרית ומנחה.
אבל ערבית אינן מתפללות, דכיון שתפלת ערבית רשות והאנשים קיבלוה כחובה, הנשים לא
קיבלוה כחובה.
ב. אשה המתפללת תפלת ערבית, אין לה לברך
ברכות קריאת שמע, אשר בדברו, אהבת עולם, אמת ואמונה, והשכיבנו, אלא תתפלל שמונה
עשרה בלבד. ואם רוצה ממדת חסידות לומר גם קריאת שמע וברכותיה, יכולה לומר קריאת
שמע, אך את הברכות צריכה לסיים בלי שם ומלכות, ותאמר ברוך מעריב ערבים, וכן ברוך
אוהב את עמו ישראל.
ג. הנשים חייבות בקריאת שמע שעל המטה עם
ברכת המפיל בשם ומלכות. ואמנם אין מברכים ברכת המפיל אלא בישנים קודם חצות, אבל אם
עולה מטתה סמוך לחצות, באופן שלא תירדם אלא אחר חצות, אין לה לברך ברכת המפיל.
[ויש שכתבו שמנהג הנשים שלא לומר קריאת שמע שעל המטה, וכן אינן מברכות ברכת
המפיל].
