פרק מב - הלכות ד׳ פרשיות ופורים לנשים
א. יש אומרים שגם הנשים צריכות לבוא לעזרת
נשים בשבת זכור כדי לשמוע קריאת פרשת זכור, הואיל ומן התורה אין זמן קבוע למצות
זכירת מעשה עמלק. ויש אומרים שהואיל ועיקר מצות זכירת עמלק אינה אלא כדי לבוא לידי
מעשה, דהיינו להלחם בעמלק, מלחמה בפועל, ונשים לאו בנות מלחמה הן, לכן פטורות
הנשים מקריאת ומשמיעת פרשת זכור. ואף על פי שהנשים שמקילות בזה יש להן על מה
שיסמוכו, מכל מקום המחמירות לבוא לעזרת נשים לצאת ידי חובת קריאת פרשת זכור אליבא
דכולי עלמא תבא עליהן ברכה. ומותר להוציא ספר תורה במיוחד לנשים [בשעות שלאחר
התפלה] לקרוא להן בפרשת זכור בלי ברכה.
ב. מעוברות ומניקות פטורות מלהתענות
בתענית אסתר. ומעוברת שאמרו היינו כשהוכר עוברה, שהוא משלשה חדשים ומעלה, ומכל
מקום אם סובלת מהקאות ומיחושים או חולשה רבה מותר לה לאכול גם בטרם מלאת לה שלשת
חדשי הריונה, ובפרט לאחר ארבעים יום ליצירת הולד. ומינקת שאמרו אפילו אם פסקה
להניק את בנה, כל שהיא תוך כ"ד חודש ללידתה ומרגישה חולשה יתרה, הרי היא
פטורה מלהתענות. וכן אשה שהפילה פטורה מלהתענות תוך שלשים יום להפלתה. ואין צריך
לומר שיולדת תוך שלשים יום פטורה מלהתענות, ואינה רשאית להחמיר על עצמה. ו) וכן
חולה שאין בה סכנה פטורה מתענית זה ואינה רשאית להחמיר על עצמה.ואפילו מי שתקפתה
חולשה יתרה אינה צריך להתענות.ואפילו מי שאינה אלא מצטערת מכאב עינים לא תתענה,
וכשתבריא תפרע תעניתה, אלא אם כן אכלה על פי פקודת רופא שאז אינה צריכה לפרוע
התענית.וכן מעוברות ומניקות וחולה אפילו אין בה סכנה אינם צריכים לפרוע התענית.אבל
הבריאים, בין אנשים בין נשים, לא יפרשו מן הצבור. ואפילו מי שבא בדרך וקשה עליו
התענית ידחוק עצמו ויתענה.
ד. הכל חייבים בקריאת המגילה אנשים נשים
וגרים. ולכן הנשים שאינן יכולות לבוא לבית הכנסת לשמוע מקרא מגילה מהשליח צבור, או
שאינן יכולות לשמוע קריאתה היטב מפי הקורא, מפני ההפרעות שבבית הכנסת במקום שמכים
המן וכיו"ב, חייבות לשמוע קריאתה מפי אדם הבקי בקריאתה. וכן אמרו חז"ל:
נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנם.ר׳ יהושע בן לוי היה מכנס כל אנשי
ביתו וקורא לפניהם. ר׳ יונה היה מתכוין לקרותה לפני הנשים שבביתו, שהכל היו בספק, והכל
חייבין בשמיעה.ואף על פי שכבר יצא האיש ידי חובת קריאת המגילה בקריאה שבבית הכנסת,
חוזר וקורא המגילה בביתו להוציא את הנשים ידי חובתן. ואין הנשים צריכות לבא לבית
הכנסת לשומעה ברוב עם.
ה. הקורא את המגילה בבית להוציא את הנשים
צריך לברך להן ברכות המגילה, כשם שמברכים האנשים בבית הכנסת. וכן המנהג פשוט
בעיה"ק ירושלים ת"ו. וכן יש להנהיג בכל מקום. [ולענין ברכה שאחר המגילה,
ראה להלן סעיף ז׳].
ו. אף מי שבירך כל הברכות וקרא המגילה
בבית הכנסת, יכול לחזור ולברך הברכות כולם, לרבות ברכת שהחיינו, להוציא את הנשים
בביתו.
ז. הקורא ביחיד או החוזר לקרותה לפני
הנשים, אף על פי שמברך לפניה כל הברכות, מכל מקום לאחריה אינו מברך, שאין ברכה
אחרונה אלא מנהג, ולא תיקנו לאומרה אלא בצבור. ומכל מקום אם יש שם עשר נשים
ששומעות המגילה לצאת ידי חובה רשאי הקורא לברך לאחריה, כיון שעכ"פ יש בזה
פרסומי ניסא.
ח. יש אומרים שאף על פי שהנשים חייבות
במקרא מגילה, אינן מוציאות את האנשים ידי חובתם.ויש חולקים ואומרים שהנשים יכולות
להוציא את האנשים ידי חובה.ואף על פי שהעיקר כדעה אחרונה.טוב לחוש לסברא ראשונה,
אלא אם כן בשעת הדחק.
ט. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, ואין
חילוק בזה בין קריאת המגילה של לילה לקריאת המגילה של יום. ולכן יזהרו הנשים שלא
לאכול ביום פורים עד שיבאו בעליהן מבית הכנסת לקרות להן המגילה ולהוציאן ידי
חובתן. ומכל מקום מותר לטעום פירות קודם קריאתה, וכן פחות מכביצה פת או עוגה,
ולשתות תה או קפה. ואשה המחמירה שלא לטעום כלום קודם מקרא מגילה, תבוא עליה ברכה.
והיושבת בתענית וקשה לה להשאר בתענית ליל י"ד בפורים דפרזים עד אחר קריאת
המגילה, תטעם פחות מכביצה פת או עוגה, או תטעם פירות אפי׳ יותר מכביצה.
י. גם הנשים יתנו מעות "זכר למחצית
השקל". ולכן כל איש שיש יכולת בידו יתן בעדו ובעד אשתו ובניו ובנותיו הסמוכים
על שלחנו סך הנ"ל לכל אחד. ואם אין ידו משגת כל כך, יתן הסכום הנ"ל
בעדו, ובעד כל אחד מבני ביתו מטבע יותר קטן [חצי שקל] כפי כחו. כי כאיש גבורתו.
ומעות הללו שהם זכר למחצית השקל ינתנו לטובת מוסדות של תורה ולישיבות שמגדלים בהם
תלמידי חכמים, שמיום שחרב בית המקדש אין להקב"ה בעולמו אלא ד׳ אמות של הלכה.
יא. אשה חייבת במשלוח מנות, ותשלח
לרעותה.וגם אשה נשואה אינה יוצאת במשלוח מנות של בעלה בלבד.וטוב שלא ישלחו איש
לאשה, ואשה לאיש, פן יבואו לידי ספק קידושין, אלא ישלחו איש לאיש ואשה לאשה.והבנות
מגיל י"ב שנה ומעלה, אף שסמוכות על שולחן הוריהן, חייבות במשלוח מנות
לחברותיהן.
יב. אסור לאשה להתחפש בפורים לגבר, ואין לה
ללבוש בגדי גבר, ואפילו כובע של איש, שלא לעבור על איסור לא יהיה כלי גבר על אשה.
יג. יש מי שאומר שאם האשה לובשת רק בגד אחד
של איש, כגון כובע לבדו, ושאר הבגדים הם כהוגן, יש להקל. ולדינא נכון להחמיר גם
בזה.
